בזמן שהייה בתוך מבנה:
אם נמצאים בתוך מבנה בעת שמתחילה רעידת אדמה, יש לעבור במהירות למקום בטוח על פי סדר העדיפויות הבא:
בנוסף יש:
בזמן שהייה בחוץ:
בזמן שהייה ברכב:
בזמן שהייה בחוף הים:
אם נמצאים בחוף הים בעת רעידת אדמה, יש לעזוב החוף מיד ולהתרחק ממנו ככל האפשר מחשש שיגיע נחשול ים ("צונאמי") ויציף את החוף. נסיגת ים חזקה ופתאומית – סימן לגל "צונאמי" מתקרב.
לכודים תחת הריסות:
רעידות משנה: יש להיות מוכנים לרעידות נוספות (Aftershocks) – רעידות אלה מופיעות דקות, ימים או חודשים אחרי הרעידה ועלולות למוטט מבנים שנחלשו ברעידה הראשונה.
עברית:
https://www.oref.org.il/12765-he/Pakar.aspx
אנגלית:
https://www.oref.org.il/12765-en/Pakar.aspx
רוסית:
https://www.oref.org.il/12765-ru/Pakar.aspx
ערבית:
בישראל התרחשו בעבר רעידות אדמה קטלניות והן תתרחשנה גם בעתיד. בלתי אפשרי לחזות מתי, היכן ובאיזה עוצמה תהיה רעידת האדמה הקטלנית הבאה. רעידת אדמה חזקה עלולה לגרום בתוך עשרות שניות, לחללים, פצועים, נעדרים, פליטים ולנזקים בהיקפים גדולים ועל פני שטח נרחב. צפויה פגיעה בחלקים משטחה של המדינה (אך לא כולה). פריסת הקורבנות והיקף הנזק יהיה בלתי אחיד. יהיו אזורים שיספגו הרס כבד, בינוני או קל ויהיו אזורים שלא יינזקו כלל.
עמידות הבניין:
הדרך המשמעותית ביותר למנוע אבדות בנפש ונזקים לרכוש בעת רעידת אדמה היא לוודא שמבנה המגורים עמיד בפני רעידות אדמה. מומלץ שמהנדס מבנים בעל הכשרה מתאימה יבדוק אם הבית עונה על דרישות התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413) ו(ת"י ) 2413.
בניינים שנבנו לפני 1980 אינם עומדים, כפי הנראה, בדרישות תקן זה. אם הבית אינו עומד בדרישות התקן יש לפעול לחיזוקו בהקדם האפשרי. תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) קובעת מסגרת חוקית המאפשרת קבלת היתרי בנייה לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. התוכנית מתאימה במיוחד למבנים אשר היתר בנייה להקמתם ניתן לפני 1.1.1980.
תקנים ישראלים 2413 ו-413
תקן 2413 הינו תקן שתפקידו לסייע למהנדס לאבחן מבנה קיים ולקבוע האם המבנה אכן צריך חיזוק. לאחר אבחון מבנה ככזה הדורש חיזוק, תקן 2413 מפנה לתקן 413 שהוא תקן לתכנון מבנים לרעידת אדמה (לאו דווקא מבנים קיימים), כלומר ככלל, מבנים שהוחלט לחזק יחוזקו עפ"י אותם הנחיות ופרמטרים של תכנון מבנה חדש. עם זאת ישנם מספר הבדלים והקלות בתכנון החיזוקים הדרושים והם מפורטים בפרקים ד' ו-ה' של ת"י 2413. עמידה בדרישות תקן 413 תבטיח כי בעת רעידת אדמה מתונה לא תפגע יציבות המבנה, ובעת רעידה חזקה המבנה לא יתמוטט, גם אם יינזק באופן בלתי הפיך.
תמ"א 38
תמ"א 38 הינה תכנית מתאר ארצית שמספרה 38 שאושרה לראשונה ע"י ממשלת ישראל באפריל 2005. ייעודה של תכנית זו הינו להסדיר את ההיבטים התכנוניים של חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה.
תמ"א 38 קובעת מסגרת סטטוטורית המאפשרת הוצאת היתרי בניה לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, תוך עידוד היזמים הפרטיים לחיזוק המבנים בפני רעידות אדמה ע"י מתן זכויות בניה נוספות ללא צורך בתשלום מס השבחה, זאת על מנת ליצור מקור מימון לביצוע החיזוק. כלומר, לצד תוספת זכויות הבניה ושחרור ממיסים, מגדירה תמ"א 38 הליך רישוי מקוצר, המאפשר הוצאת היתרי בניה ושירות בהסתמך על תמ"א 38
למידע נוסף בנושא תמ"א 38: www.moin.gov.il/tama38
לשאלות נוספות ניתן לפנות אלינו : iris@acb.localhost ronen@acb.localhost
רעידות אדמה בישראל וסביבותיה
במאה השנים האחרונות, מופיעות רעידות אדמה ממגניטודה 4 ומעלה. רובן ובפרט החזקות שבהן מתרחשות לאורך הגבולות הטקטוניים של תת-הלוח סיני. מדינת ישראל ממוקמת באזור פעיל במיוחד מבחינה סיסמית ולפיכך נמצאת בסיכון גבוה לרעידות אדמה. במהלך ההיסטוריה המתועדת התרחשו בארץ עשרות רעידות אדמה, חלקן הרסניות ביותר, דוגמת זו שהחריבה ערים שלמות כגון בית שאן וצפת. מניתוחן של רעידות האדמה שאירעו בעבר עולה כי מתרחשת בישראל רעידת אדמה משמעותית בממוצע אחת ל-80 שנה.
אפקט רעידות המשנה
תופעה נוספת המלווה לרוב רעידות אדמה הינה קיום רעידות משנה המופיעות בטווח זמן משתנה (שעות ולעיתים ימים) לאחר רעידת האדמה, במגניטודה (עוצמה) הפחותה מזו של הרעידה הראשונה (אך לעיתים אפילו בעוצמה גדולה יותר. רעידות המשנה הינן תופעה מסוכנת והן יכולות להסב נזק רק למבנה שכבר ניזוק ואף לגרום להתמוטטות וכשל טוטאליים של מבנים שניזוקו ברעידת האדמה הראשונה.
כיצד מודדים עוצמת רעידות אדמה
מדידת החוזק מתבססת על גודלן של התנודות הסיסמיות. סולם המדידה הנפוץ ביותר נקרא על שם הסיסמולוג האמריקאי ריכטר, שהיה הראשון להציע מדידה המבוססת על רישומי תנודות הקרקע (הגלים הסיסמיים) וכתלות במרחק מהמוקד. הסולם בנוי כסקאלה לוגריתמית: עליה ביחידת מגניטודה אחת פירושה הכפלה פי 10 של חוזק הרעידה. המכשיר הרושם את את התנודות הסיסמיות לאורך הזמן נקרא סיסמוגרף (Seismograph). המכשיר כולל גלאי (סיסמומטר) המחובר למערכת רישום גרפית, ומכאן שמו. כיום הסיסמומטרים מחוברים בעזרת מערכות אלקטרוניות ישירות למחשב אשר דוגם ורושם את תנודות הקרקע באופן סיפרתי. הרשת הישראלית פרושה מהחרמון ועד אילת ומופעלת על ידי האגף לסיסמולוגיה שבמכון הגיאופיזסי. במסגרת הסכמי השלום עם ירדן מתקיים שיתוף פעולה בין הרשת הישראלית לירדנית.
הערכה של עוצמה סיסמית (Seismic intensity)
הערכה של עוצמת הרעידה על פי מידת הנזק למבנים והתופעות שהורגשו ונצפו בעקבותיה. הערכה סובייקטיבית שאינה מסתמכת על מדידה ישירה של הרעידה. הסולמות המקובלים כיום הם בני 12 דרגות ומסומלים בספרות רומיות (I-XII). הסולם הנפוץ באירופה ובאזורנו מכונה MSK ובארה"ב 'מרקלי'.
ועדת ההיגוי הבנימשרדית להיערכות לרעידות אדמה
בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה פעם נוספת את פגיעותה של כל מדינה להרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה ועדת שרים להיערכות לרעידות אדמה. ועדת שרים זאת מינתה כגוף מטה, את "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה".
בוועדת ההיגוי כ- 40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים, לרבות נציג התאחדות הקבלנים בוני הארץ. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר, במכלול סוגיות ההיערכות להתרחשותה של רעידת אדמה חזקה בישראל. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים הבאים:
בנייה ותשתיות:
הדרך למנוע אסון כתוצאה מרעידת אדמה היא על ידי שיפור עמידות המבנים והתשתיות בפני זעזועי רעידת אדמה. לצורך כך יוזמת הועדה ואף מממנת את פיתוחם ועדכונם של תקני בנייה, המשפרים את עמידותם של מבני מגורים ומבני ציבור, כמו גם את עמידותן של תשתיות תעשייתיות ואחרות. הועדה אף יוזמת ותומכת במחקרים העוסקים בפיתוח שיטות בנייה בעלות עמידות גבוהה לרעידות אדמה. בתחום הבנייה הקיימת, שותפה ועדת ההיגוי לפיתוח "תמ"א 38", תוכנית לעידוד חיזוק מבני מגורים ואף ייזמה תוכנית ממשלתית מתוקצבת לחיזוקם של מבני ציבור הנמצאים בבעלות משרדים ממשלתיים.
מחקר גיאולוגי, סיסמולוגי וגיאוגרפי:
ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, פועלת להגדלת בסיס הידע בתחומי המחקר הגיאולוגי, הסיסמולוגי והגיאוגרפי. כחלק מפעילות זאת יוזמת הועדה ומממנת מחקרים למיפוי שברים גיאולוגים, אפיון סיכוני צונאמי ואפיון אזורים גיאוגרפיים על פי פוטנציאל תאוצת הקרקע שלהם, התנזלות וגלישת מדרונות. נתונים אלו, ביחד עם מידע הנדסי, יהוו ביחד בסיס מידע המאפשר ביצוע הערכות סיכונים ותרחישי רעידת אדמה במתווים שונים. מיזם חשוב נוסף אותו מובילה הועדה, עוסק בשילובן של מערכות התרעה ארציות ומקומיות לרעידות אדמה.
לינק לאתר הוועדה הכולל מידע רב לציבור –
• התייחסו לכל רעידת אדמה כאל רעידת אדמה חזקה ועברו מיד למקום בטוח בהתאם להנחיות.
• גוננו על עצמכם באופן הבא: כרעו על הברכיים, היצמדו לקרקע והגנו על הראש באמצעות הידיים.
• אין להשתמש במעלית בזמן רעידת אדמה ולאחריה, אין לעמוד תחת משקוף ואין להיכנס למקלט תת קרקעי.
• אם אתם בכיסא גלגלים – נעלו אותו והגנו על הראש.
• אם ניתן, קחו אתכם את תיק החירום המשפחתי שהכנתם מבעוד מועד.
• התרחקו ככל האפשר ממבנים, מעצים, מכבלי חשמל ומפריטים שעלולים ליפול ולסכן אתכם.